את דקלום הילדים הזה, היו מדקלמים בעיראק בכל פעם שזורחת שמש לאחר תקופה של גשמים.
לראשונה שמעתי אותו מדודי, משה אלעני ז"ל.
המוסלמים בעיראק דיקלמו אותו בורייאציה קצת אחרת. במקום קובת עישה, אצלם זה קבר עישה- קברה של אישה בשם עאישה מהתקופה העותומנית.
כיום הדקלום נשכח, אפילו בקרב המוסלמים, ורק מעטים עדיין זוכרים אותו.
لا يزال كبار السن من يهود العراق وعراقيي إسرائيل يرددون هذه الأهزوجة،
إذ كانوا يرددونها في طفولتهم عند توقف المطر وشروق الشمس:
طلعت الشميسة
على قبة عيشة
عيشة بنت الباشا
تلعب بالخرخاشة
صاح الديك بالبستان:
الله ينصر السلطان!
השמש הפציעה - טלעת א(ל)-שמיסה
על חדרה של עאישה - עלא קובת עישה
עישה בת הפאשא - עישה בנת אל-פאשא
משחקת ברעשן - תלעב באל-ח'רח'אשא
קרא התרנגול שבגן - צאח א(ל)-דיכ באל-בוסתאן
האל ינצור את הסולטאן - אללה ינצר א(ל)-סולטאן.