המאמר התפרסם גם בערבית באתר middleeasttransparent.com
היה לי חלום בן למעלה משלושים שנה לבקר בממלכת ירדן.
בשעה שבני דורי שאפו לנסוע למקומות מדהימים אחרים בעולם כמו המזרח הרחוק והאיים הקריביים, השאיפה הצנועה שלי הייתה לראות את השכנה ממזרח, ולא מעבר לכך.
לא הגיוני שאראה את אירופה, את אמריקה ואת המזרח הרחוק מבלי שאכיר את סביבתי המזרח תיכונית, כך היה קו המחשבה שלי בעודני צעירה. החשיבה הזו לא באה מחלל ריק, ונראה כי הצפייה המתמשכת שלי בטלוויזיה הירדנית בשנות השמונים, בביתי היהודי-עיראקי הגבירה את סקרנותי ואת העניין שלי בסביבתי הערבית.
גדלתי בבית יהודי-עיראקי בלב רמת גן הסמוכה לתל אביב. היה מי שכינה את העיר הזו כ'רמת בגדאד', מאחר שהיא הייתה עד שנות התשעים אחד המעוזים העיקריים של יהודי עיראק, והעיראקים של ישראל. במהלך שנות השבעים והשמונים הייתה הטלוויזיה הירדנית הדרך היחידה שבאמצעותה יכלו יהודי עיראק לחוש את האווירה של מקום הולדתם, עשרות שנים לפני הערוצים הלווייניים, האינטרנט והמדיה החברתית.
לגבי, כמישהי שנולדה בישראל, הטלוויזיה הירדנית הייתה צוהר תרבותי ומוסיקלי לעולם הערבי הסמוך, שלא יכולנו לבקר בו. מעבר לכך, היא הייתה הגורם מספר אחד שדרבן אותי ללמוד ערבית בבית הספר, ומאוחר יותר גם באוניברסיטה.
בשנת 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. עודני זוכרת את התמונה ההיסטורית של שני המנהיגים הדגולים, המלך חסין וראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, עליהם השלום. הייתי בעת ההיא סטודנטית באוניברסיטה, והיה עליי לתאם בין המשפחה, הבית, הלימודים והעבודה. הנסיבות הללו מנעו ממני, מטבע הדברים, לנסוע לחו"ל בעשור ההוא בחיי.
הגשמת החלום נדחתה במשך למעלה משני עשורים, פעם בגלל מחויבויות משפחתיות, ופעם בגלל מצב ביטחוני, עד שהגיעה ההזדמנות, והחלטתי שלא להחמיץ אותה.
פטרה הקסומה, וישתבח שמו של משנה הנסיבות והמצבים!
הגענו לפטרה. אותו אתר היסטורי שהצית את דמיונם של הצעירים הישראלים בשנות החמישים והשישים. חלקם ניסו להגיע לאתר הזה, כפועל יוצא מהאמרה 'מים גנובים ימתקו', אולם רובם לא חזרו, בשל הנסיבות בעת ההיא.
והנה אני מגיעה אל האתר כתיירת! כשאני בדרכי לפטרה, אני מודה לאל שהנסיבות השתנו, ושכיום אנו יכולים לבקר בפטרה ולחזור למקום מושבנו בריאים ושלמים.
בדרכנו הארוכה למבנים העתיקים של פטרה, נפגשנו עם קבוצה של צעירים ירדנים שפצחו בשירה. לפתע, מצאתי את עצמי מתרגשת כאשר שמעתי אותם שרים את שירה של הזמרת סמירה תופיק:
בין הערב לשקיעה
אישה רכובה על סוס עברה
וכל פרש ידע
כי בלונדינית ומושכת היתה
יא אלוהים! כאילו שהצעירים הללו יצאו ישירות ממסך הטלוויזיה הירדנית, ואני פוגשת אותם כעת בעולם המציאות!!
מרבית חברי הקבוצה שעימה יצאתי לטיול היו יהודים ממוצא עיראקי. שרנו איתם את השיר "פוג אלנא ח'ל, שהפך להיות ההמנון של יהודי עיראק שחיים בישראל. המחזה הספונטני הזה לא הותיר בי ספק כי המוסיקה מנפצת מחסומים בין עמים, מדינות ודתות.
והנה היא פטרה. נוף מדהים, שמותיר את האדם ללא מילים. כל זוית של האתר הזה מגלה מראה מדהים נוסף, והמראות הקסומים הללו הם אלו שהופכים את הביקור בפטרה לאירוע בלתי נשכח.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
זהו המסר בשיר העברי הזה, שמבהיר כי המשמעויות משתנות כאשר משתנה זווית הראייה שלנו. כך הרגשתי כאשר ראיתי את אילת מעקבה, משום שאני בדרך כלל רואה את עקבה מכיוון אילת.
אחרי עקבה הגענו למדבר ואדי רם, וישתבח שמו של מגשים החלומות!
התגלה לנגד עיני מראה קסום. נוף מדברי במלוא הדרו.
עיתוי סמלי ומשמעויות רבות
בשיא הסמליות ביקרתי בממלכת ירדן מספר ימים לפני יום השנה ה-27 להסכם השלום, ובאותה השבת שבה קראנו את פרשת "וירא" בספר בראשית, שבה מסופר בין היתר על הולדת מואב ועמון, האבות הקדמונים של הירדנים. כך התגשם לו החלום במקום הנכון ובזמן הנכון, ולא נותר לי אלא להודות לירדנים שאירחו אותי בארצם. החלום עדיין לא הסתיים בביקור הקצר הזה, ואני מקווה לבקר גם בבירה, רבת עמון, ובערים ג'רש ומאדבה. הנופים של שלוש הערים הללו היו מככבים על המרקע של הטלויזיה הירדנית, שבשידוריה צפינו בשנות השמונים, ואני סקרנית לראות אותן במציאות. כך הסתיים ביקורי עם התקווה שיסתיימו המתיחויות באזור, יישבר הקרח, שיותר מדינות יצטרפו להסכמי אברהם, ושנצליח לחזק את הקשרים עם המדינות שכבר חתמנו עימם על הסכמי שלום.